נגישות אתרים בישראל (ת״י 5568): מה החוק דורש ואיך עומדים בו

גילוי נאות: המידע בכתבה זו מובא לצורכי מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ מקצועי, משפטי או אחר, ואין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ פרטני המותאם לנסיבותיכם. ייתכנו אי‑דיוקים, שינויים או טעויות, והשימוש במידע הוא על אחריות הקורא בלבד. Ornexi אינה אחראית לכל נזק שייגרם משימוש במידע. ט.ל.ח.

נגישות אתרים היא לא רק חובה חוקית בישראל — היא גם פתיחת הדלת לקהל גדול של גולשים שאחרת לא יוכלו להשתמש באתר. נסביר בקצרה מה החוק דורש לפי ת״י 5568, מה צריך בפועל באתר נגיש, ולמה זה משתלם הרבה מעבר לעמידה בתקן.

החוק והתקן בקצרה

על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג–2013, אתרים המספקים שירות לציבור נדרשים להיות נגישים. התקן הישראלי ת״י 5568 מגדיר את הדרישות, והוא מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0 ברמת AA.

מה נדרש בפועל באתר נגיש?

  • ניווט מקלדת מלא — אפשר להפעיל את כל האתר בלי עכבר.
  • תמיכה בקוראי מסך — מבנה סמנטי תקין וטקסט חלופי לתמונות.
  • ניגודיות צבעים מספקת בין טקסט לרקע.
  • טקסט הניתן להגדלה בלי שבירת העיצוב.
  • קישור "דילוג לתוכן" ותוויות ברורות לכפתורים ולטפסים.
  • הצהרת נגישות ופרטי רכז נגישות.

היתרון העסקי שמעבר לחוק

כרבע מהאוכלוסייה יכול להיתקל בקושי כלשהו בשימוש באתר לא נגיש. אתר נגיש מרחיב את קהל הלקוחות, משפר את חוויית המשתמש לכולם, ואף תורם לקידום אורגני (גוגל "אוהב" מבנה תקין ונקי). במילים אחרות — נגישות היא גם השקעה עסקית חכמה, לא רק חובה.

הצהרת נגישות ורכז נגישות

אתר נגיש כולל הצהרת נגישות ייעודית שמפרטת את רמת הנגישות, ההתאמות שבוצעו, ודרכי פנייה לרכז הנגישות לדיווח על בעיות. זהו חלק מהדרישה — וגם סימן אמון לגולשים. כך נראית הצהרת הנגישות שלנו.

רוצים אתר שעומד בתקן הנגישות?

ב‑Ornexi אנחנו בונים אתרים נגישים מהיסוד — לפי ת״י 5568, כולל תפריט נגישות והצהרת נגישות.

דברו איתנו